גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
114 יחסים: מנשה קליין, מנחם אלון, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת פסחים, מסכת כלאים, מרדכי בן הלל, משנה תורה, משפט עברי, משה שטרנבוך, מהר"ם מרוטנבורג, מכון מאיר, אפרים אורבך, אליעזר מטוך, אליעזר בן נתן, אב בית דין, אברהם שושנה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אורי שרקי, נסיכות הבוחר מקלן, נתנאל וייל, ספריית אסיף, סחיטה (עבירה), סדר זרעים, עמק הבכא (יוסף הכהן), ערבית, עירוב חצרות, פנגרמה, פסקי הרא"ש, פרעות רינדפלייש, פוסק, פילוסופיה, קרקוב, קלן, קובלנץ, ר"י הזקן, רמב"ם, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רשב"א, רב מובהק, רבנו פרץ, רבי יעקב בעל הטורים, רבי יהודה בן הרא"ש, רי"ף, ש"ס וילנא, שמשון משאנץ, שמואל קאיידנובר, ..., שאלות ותשובות, שאול ברלין, שלמה לוריא, שלמה בן אברהם אבן אדרת, שלשלת הקבלה (ספר), שלום אלבק, שבת, שבח קנביל, שד"ל, שולחן ערוך, תנועת ההשכלה היהודית, תקנ"ג, תלמוד, תוספות, ט' בחשוון, טולדו, טולידו, זקן ממרא, זכרון יהודה, חסידות אשכנז, חיים קניבסקי, בעלי התוספות, ברצלונה, גאונים, גרמניה, גט, גט מעושה, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גדול הדור, גימטריה, דיסרטציה, ה'ס"ג, ה'פ"ח, ה'ה', ה'י', המאה ה-18, הר"ן, הר"ש משאנץ, הרמב"ם ורציונליזם, התוספות, הלוואה בריבית, הלכה, הגר"א, הגהות אשרי, וורמס, כתר קסטיליה, יעקב בן אשר, יצחק די ליאון, יחיאל בן אורי, יחיאל בן הרא"ש, יביע אומר, יהודה בן הרא"ש, יהודה החסיד, יואל סירקיש, יום-טוב ליפמן הלר, יונה גירונדי, יוסף פאור, יוסף קארו, יוסף הכהן הרופא, יידיש, 1250, 1303, 1327, 1328. להרחיב מדד (64 יותר) »
מנשה קליין
האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומנשה קליין · ראה עוד »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומנחם אלון · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת כלאים
#הפניהמסכת כלאיים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת כלאים · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: רא"ש ומשנה תורה · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומשפט עברי · ראה עוד »
משה שטרנבוך
הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט ה'תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומשה שטרנבוך · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מכון מאיר
הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ומכון מאיר · ראה עוד »
אפרים אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואפרים אורבך · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם שושנה
הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואברהם שושנה · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ואורי שרקי · ראה עוד »
נסיכות הבוחר מקלן
נסיכות הבוחר מקלן (בגרמנית: Kurfürstentum Köln) הייתה אחת המדינות הכי משפיעות באימפריה הרומית הקדושה, והשליט בה נחשב כנסיך הבוחר השני לאחר הארכיבישוף של מיינץ.
חָדָשׁ!!: רא"ש ונסיכות הבוחר מקלן · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: רא"ש ונתנאל וייל · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: רא"ש וספריית אסיף · ראה עוד »
סחיטה (עבירה)
סחיטה היא מעשה, לעיתים קרובות פלילי, של הנעת אדם למעשה או להימנעות ממעשה, באמצעות שימוש בכוח או באיומים כלפיו.
חָדָשׁ!!: רא"ש וסחיטה (עבירה) · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: רא"ש וסדר זרעים · ראה עוד »
עמק הבכא (יוסף הכהן)
עמק הבכא הוא ספר מהמאה ה-16 העוסק בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: רא"ש ועמק הבכא (יוסף הכהן) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: רא"ש וערבית · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: רא"ש ועירוב חצרות · ראה עוד »
פנגרמה
פנגרמה (מיוונית: Pan Gramma - "כל אות") היא משפט הכולל את כל האותיות באלפבית.
חָדָשׁ!!: רא"ש ופנגרמה · ראה עוד »
פסקי הרא"ש
פסקי הרא"ש (מכונה גם: האשרי) הוא חיבור הלכתי, המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: רא"ש ופסקי הרא"ש · ראה עוד »
פרעות רינדפלייש
פרעות רינדפלייש (בגרמנית: Rintfleisch-Pogrom או Rintfleisch-Verfolgung) היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה ופפאלץ עלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח.
חָדָשׁ!!: רא"ש ופרעות רינדפלייש · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: רא"ש ופוסק · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: רא"ש ופילוסופיה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: רא"ש וקרקוב · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: רא"ש וקלן · ראה עוד »
קובלנץ
קוֹבְּלֵנְץ (בגרמנית: Koblenz) היא העיר השלישית בגודלה במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: רא"ש וקובלנץ · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: רא"ש ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורמב"ם · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: רא"ש וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: רא"ש וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורשב"א · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורב מובהק · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורבנו פרץ · ראה עוד »
רבי יעקב בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורבי יעקב בעל הטורים · ראה עוד »
רבי יהודה בן הרא"ש
#הפניה יהודה בן הרא"ש.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורבי יהודה בן הרא"ש · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רא"ש ורי"ף · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: רא"ש וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: רא"ש ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול ברלין
רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושאול ברלין · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה בן אברהם אבן אדרת
#הפניה רשב"א.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושלמה בן אברהם אבן אדרת · ראה עוד »
שלשלת הקבלה (ספר)
שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526–1587), החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושלשלת הקבלה (ספר) · ראה עוד »
שלום אלבק
שלום (בן חנוך) אַלְבֶּק (4 בספטמבר 1931 - 10 ביולי 2018) היה פרופסור לחקר התלמוד והמשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושלום אלבק · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושבת · ראה עוד »
שבח קנביל
שבח קנביל (בכתיב יידי - קנעביל; כ"א בשבט ה'תרכ"ג, 10 בפברואר 1863 – ו' בתשרי ה'תרצ"ט, 1 באוקטובר 1938) היה ביוגרף ועיתונאי, מחבר הספרים "תולדות גדולי הוראה" ו"גרם המעלות".
חָדָשׁ!!: רא"ש ושבח קנביל · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: רא"ש ושד"ל · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: רא"ש ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: רא"ש ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקנ"ג
#הפניה ה'תקנ"ג.
חָדָשׁ!!: רא"ש ותקנ"ג · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רא"ש ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ותוספות · ראה עוד »
ט' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי, או שבת.
חָדָשׁ!!: רא"ש וט' בחשוון · ראה עוד »
טולדו
טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.
חָדָשׁ!!: רא"ש וטולדו · ראה עוד »
טולידו
#הפניה טולדו.
חָדָשׁ!!: רא"ש וטולידו · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: רא"ש וזקן ממרא · ראה עוד »
זכרון יהודה
כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה הוא ספר שאלות ותשובות של רבי יהודה בן הרא"ש, שענה לשואליו בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולדו).
חָדָשׁ!!: רא"ש וזכרון יהודה · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רא"ש וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: רא"ש וחיים קניבסקי · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: רא"ש ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברצלונה
ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.
חָדָשׁ!!: רא"ש וברצלונה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגאונים · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגרמניה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגט · ראה עוד »
גט מעושה
בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כגון נידוי, חרם או שהכו אותו בשוט (ישנן סוגיות רחבות לגבי מאסר או הטלת קנסות כספיים).
חָדָשׁ!!: רא"ש וגט מעושה · ראה עוד »
גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגדול הדור · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: רא"ש וגימטריה · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ודיסרטציה · ראה עוד »
ה'ס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש וה'ס"ג · ראה עוד »
ה'פ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש וה'פ"ח · ראה עוד »
ה'ה'
י"ג בחשוון - הממלוכים מביסים את ממלכת ירושלים ואת בני בריתה בקרב הירביה.
חָדָשׁ!!: רא"ש וה'ה' · ראה עוד »
ה'י'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש וה'י' · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: רא"ש והמאה ה-18 · ראה עוד »
הר"ן
#הפניה ר"ן.
חָדָשׁ!!: רא"ש והר"ן · ראה עוד »
הר"ש משאנץ
#הפניה שמשון משאנץ.
חָדָשׁ!!: רא"ש והר"ש משאנץ · ראה עוד »
הרמב"ם ורציונליזם
#הפניה רציונליזם יהודי בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רא"ש והרמב"ם ורציונליזם · ראה עוד »
התוספות
#הפניה תוספות.
חָדָשׁ!!: רא"ש והתוספות · ראה עוד »
הלוואה בריבית
#הפניה מלווה בריבית.
חָדָשׁ!!: רא"ש והלוואה בריבית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רא"ש והלכה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: רא"ש והגר"א · ראה עוד »
הגהות אשרי
הגהות אשרי הוא תוספות ל"פסקי הרא"ש".
חָדָשׁ!!: רא"ש והגהות אשרי · ראה עוד »
וורמס
ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא, וורמיישא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.
חָדָשׁ!!: רא"ש ווורמס · ראה עוד »
כתר קסטיליה
כתר קסטיליה, כישות היסטורית, נחשבת בדרך כלל כישות אשר נוצרה בשנת 1230 כאשר ממלכות לאון וקסטיליה התאחדו בפעם האחרונה והמקיפה, או כמה עשורים לאחר מכן כאשר הפרלמנטים של שתי הממלכות התמזגו לתוך פרלמנט אחד.
חָדָשׁ!!: רא"ש וכתר קסטיליה · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: רא"ש ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יצחק די ליאון
רבי יצחק די ליאון היה רב ומקובל ספרדי.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויצחק די ליאון · ראה עוד »
יחיאל בן אורי
רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויחיאל בן אורי · ראה עוד »
יחיאל בן הרא"ש
רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »
יביע אומר
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויביע אומר · ראה עוד »
יהודה בן הרא"ש
רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויהודה בן הרא"ש · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויהודה החסיד · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויונה גירונדי · ראה עוד »
יוסף פאור
יוסף פאור (בספרדית: José Faur, מבוטא חוֹסֶה פאור; 1934 – 9 ביוני 2020) היה רב, פילוסוף וחוקר יהדות.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויוסף פאור · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף הכהן הרופא
יוסף הכהן, (ה'רנ"ז, 20 בדצמבר 1496 – ~ה'של"ה, 1575) היה רופא והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויוסף הכהן הרופא · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: רא"ש ויידיש · ראה עוד »
1250
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש ו1250 · ראה עוד »
1303
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש ו1303 · ראה עוד »
1327
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש ו1327 · ראה עוד »
1328
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רא"ש ו1328 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רא"ש
